בין תרבות השלטון ותרבות השליטה
אלי מינא, דר' יורם דובובסקי
מאמר מאת אלי מינא, דר' יורם דובובסקי המדבר על מתאם רב בין אופי השלטון הקיים במדינה זו או אחרת, ואופי השליטה הקיימת בארגון זה או אחר
בין תרבות השלטון ותרבות השליטה
אלי מינא, דר' יורם דובובסקי
רקע:
בשנים האחרונות מדברים הרבה על ניהול, על מנהיגות ועל מה שביניהם. חוקרים רבים נותנים דעתם להגדרות ולפרשנות התיאורטית של המונחים, ולמשמעות המעשית שלהם.
יש מתאם רב בין אופי השלטון הקיים במדינה זו או אחרת, ואופי השליטה הקיימת בארגון זה או אחר. שלטון הוא דרך הניהול או המנהיגות השוררת בארגון ומאוכוונת על-ידי הניצבים בראשו.
הניהול והמנהיגות הם נדבך מרכזי בתרבות ארגונית המתארת את מאפייני העבודה בארגון, ואת סביבת העבודה בו.
תרבות ארגונית הינה אמצעי למצויינות בארגון, ולהשגת מטרותיו ויעדיו.
אחת מבבואות השליטה בארגון באה לידי ביטוי באופי המפגשים הנערכים בו, ובדרך ניהולן / ניהוגן על-ידי מי שאמון לכך.
בין שלטון ושליטה:
לפני כמה שנים, בתחילתה סדנה לענייני ניהול מפגשים, אמר לי אחד המשתתפים, מנכ"ל של חברה: כשאני פותח מפגש, אני בדרך כלל יודע מה הפתרונות הכי טובים, אפילו לפני שהמשתתפים מביעים את דעתם. איך אני יכול לגרום לזה שכולם יסכימו איתי?
שאלתו גרמה לי להסביר שלושה תהליכי החלטה במפגשים:
מונרכיה, אנרכיה ודמוקרטיה.
מונרכיה – הבוס או היושב ראש במפגש מקבל את ההחלטות. לפעמים הוא מקשיב או מעמיד פנים כמקשיב, אבל בסיכומו של דבר הוא מחליט לפי תפיסותיו. היתרון של מונרכיה הוא שההחלטות מתקבלות מהר. החסרונות הן שההחלטות בדרך-כלל אינן לוקחות בחשבון את הידע של המשתתפים, תופעה שאינה מגבירה הזדהות ומחוייבות בארגון.
אנרכיה אין מאזן הכוחות מוגדר מראש, ובדרך כלל זה שיש לו קול חזק ואגרסיביות יתרה הוא המנצח, וידו על העליונה. אנרכיה קיימת כשהיושב ראש חלש, או שהקבוצה חלשה. החסרון של אנרכיה הוא שמשתתפים נבונים ושקטים נשארים מאחור, וגם הידע שלהם לא תורם לאיכות ההחלטה. המשתתפים האגרסיביים שולטים במצב ומכתיבים את הכיוון.
דמוקרטיה משתפת את הקבוצה בבניית הקונצנזוס. לכל משתתף יש הזדמנות זהה לתרום לדיון ולהשפיע על ההחלטה. היתרונות של הדמוקרטיה במפגשים הם שיש הרגשת שייכות ומחוייבות לדיון ולהחלטה. בנוסף לזה מכיוון שכולם שותפים לבניית הקונצנזוס – איכות ההחלטה יכולה להשתפר. בדרך זו משתפרת תפיסת המפגשים ככלי ניהולי לקבלת החלטות, ולא כבזבוז זמן.
הנה דוגמה של מונרכיה: היושב ראש יודע מי תומך בכיוון שלא ומי לא, והוא נותן עדיפות בדיון לתומכיו, ומזניח את מתנגדיו. זה כמובן בונה כעס ומרירות וגם פוגם באיכות ההחלטות.
הנה דוגמה של אנרכיה: משתתף חדש בפגישה מציע רעיון חדש לפתרון בעיה מורכבת. משתתף ותיק מרים את הקול ואומר: "אתה מאוד תמים אם אתה חושב שהרעיון הזה יעבוד כאן. בואו נעבור לדברים יותר ריאליים. יפה שאתה מנסה – אבל בואו נעבור למשהו אחר". היו"ר והמשתתפים פוחדים מהקול של הותיק, ומזניחים את החדש והידע שלו. אנרכיה יכולה להביא נזקים גדולים לארגונים שאינם מכירים בקיומה.
האם דמוקרטיה תמיד מובילה לתוצאה הכי טובה? לא. אם המשתתפים באים לפגישה בלי להתכונן ובלי להכין חומר טוב לשיקול הדעת של כולם, הם לא יביאו לידי ביטוי את הידע שלהם אלא את הבורות שלהם. תנאי מוקדם לדמוקרטיה טובה היא הכנה כוללת ומחויבות כללית לניצול אופטימלי של הזמן.
אם התנאים המוקדמים של הכנה וידע ויחס בונה וחיובי לא קיימים, מונרכיה ואולי אפילו אנרכיה עדיפות על דמוקרטיה, ויש יותר סיכוי שהן יובילו לתוצאה יותר טובה.
סיכום:
תרבות השליטה בארגון משפיעה על כל מרכיבי הארגון, ועל מיומנויות בעלי התפקידים בו.
ואתה המנהל? איזה תרבות שליטה אתה מנהל במפגשיך השונים בארגון?
והאם העובדים בארגון מרגישים שהם חיים במונרכיה? אנרכיה? או דמוקרטיה???
ולסיום נזכור פתגם ערבי עתיק:
"אין הצל יכול להיות ישר – אם המקל עקום".
הערה:
מפגש לעניין כתבה זו הוא כל אינטראקציה בין עובד ארגון לבין לקוח פנים ו/או חוץ.
[ אלי מינא הוא יועץ לניהול פגישות ולהחלטות משותפות. אלי גר בונקובר, קנדה, וכתב עד היום 4 ספרים על נושאי ההתמחות שלו. אלי עובד עם מנכל"ים, ראשי ערים, ומנהיגים מסקטורים שונים במגמה לשפר את איכות הפגישות שלהם, לטפל בחכמה בקונפליקטים, ולהגדיל את הרווחים העיסקיים ממשאבי כוח האדם הקיימים.
אתר האינטרנט של אלי הוא: www.elimina.com
דר' יורם דובובסקי , יועץ לניהול ולפיתוח ארגוני, מנכ"ל חברת נופאר, מייצג בישראל את אלי מינא].
